טור שני המתאר את השינויים החלים בארה"ב בימים אלה, המתעוררת מתנומה של עשורים, אל נוכח עולם חדש ושונה: משבר אקלימי, אבדן הגמוניה צבאית/ מדינית וכלכלית. הפעם על אי השוויון ומשבר האקלים.
הכינוי "דור הבייבי בום" הוענק לבני הדור אשר נולדו בעולם המערבי בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה. גבולותיו של דור זה נתחמו בארצות הברית לגל הדמוגרפי של מי שנולדו בין 1 בינואר 1946 ו-31 בדצמבר 1964, דהיינו תקופה של 19 שנים.
הוריי נולדו מוקדם יותר והגיעו לארה"ב בשנות העשרה לחייהם. שם התחתנו, הקימו משפחה והביאו לעולם ארבעה בייבי-בומרים. השאיפה למשפחה גדולה נבעה ישירות מטראומת מלחמת העולם. הורי חוו את החלום האמריקאי, רכשו השכלה גבוהה וקנו בית בפרוור יוקרתי ושתי מכוניות. בסוף 1964, עלינו ארצה והתחלנו חיים חדשים.
בימינו, בני שכבת גיל זו נמצאים בעמדות כוח בחברות עסקיות ובגופים שלטוניים רבים. ארבעת נשיאי ארצות הברית האחרונים, ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ברק אובמה ודונלד טראמפ הינם בני הדור. מעניין לציין כי ג'ו ביידן נולד מוקדם יותר: בשנת 1942. הבייבי בומרים האמריקאיים בני 57-75 הפורשים לגמלאות ברבבותיהם, הם הדור המבוסס ביותר כלכלית בהיסטוריה האנושית.
פנסיונרים אלה משנים את פני הכלכלה תוך יצירת פלח שוק חדש לחלוטין: אזרחים וותיקים הנהנים מבריאות טובה, תרבות פנאי מפותחת ובעיקר, הכנסה פנויה אדירה. ניתן למצוא אותם בסוכנויות רכבי היוקרה, רוכשים יאכטות מפוארות ובתי נופש באתרי גולף חמימים.
אך הרווחה הכלכלית הזו התרכזה בעיקר בידיהם של לבנים משכילים, בעוד שחורים, עובדי צווארון כחול ובני מיעוטים, נותרו מאחור. צפריר רינת כתב טור ב'הארץ' (02.07.2021) המדגיש את פגיעות אוכלוסיות מוחלשות לפגעי האקלים, על רקע שני גלי חום קיצוניים שהפכו לאירועים מכוננים.
האחד, גל החום הקיצוני בדרום אירופה לפני 17 שנה, במהלכו מתו אלפי בני אדם, בעיקר בצרפת, והגל השני המתחולל כעת במערב ארצות הברית וקנדה, במהלכו מאות בני אדם מתו מחשיפה לתנאי החום הקשים. גלי החום היו יוצאי דופן בשל העובדה שהתרחשו באזורים בעלי אקלים ממוזג וקריר גם במהלך חודשי הקיץ כך שההיערכות לחום קיצוני באזורים אלו מופחתת.
לפני כשלושה חודשים פורסם מחקר בכתב העת Climate And Atmospheric Science, הקובע על בסיס מודל כי עד סוף המאה, כמחצית מאוכלוסיית דרום ומזרח אגן הים התיכון תהיה חשופה לאירועי חום קיצוני של 56 מעלות ואף יותר. זאת בהנחה שהעולם ימשיך להתנהל כרגיל ולא יצליח להפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה. אירועים מסכני-חיים אלו יתרחשו בתדירות גבוהה וימשכו פרקי זמן שעלולים להגיע לשבועות. משבר האקלים והשינויים שחולל הגבירו את הסבירות שאירועים כאלו יהפכו להיות בעלי עוצמה חזקה הרבה יותר.
לא מפתיע כי הנפגעים הראשונים מגלי חום כאלו הם האוכלוסיות המוחלשות. בעוד הבייבי-בומר שותה בירה קפואה בלובי הממוזג של מועדון הגולף אחרי משחק מרענן, עמיתיו שאינם ברי מזל כמותו, הם אלה הניצלים בדירות וקרוואנים חסרי מיזוג אוויר ואף מתים ממכות חום, בשל העדר ביטוח רפואי.
מה יותר צורם ממראה השקייה נדיבה, בשיא החום, של מרחבי הדשא הירוקים של מגרש הגולף בעיצומו של גל החום?
